"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'". מצווה מן התורה על כל אדם לוותר("לשמוט") על החובות שחייבים לו ומועד פירעונם חל לפני סוף שנת השמיטה. בזמן הזה, כשאין היובל נוהג, שמיטת כספים נוהגת מדרבנן בלבד (שו"ע, חו"מ, סימן ס"ז, סעיף א').כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה סמוך לשנת השמיטה, תיקן שיכתוב המלווה פרוזבול כדי שלא יישמטו חובות מי שלוו ממנו (גיטין לו ע"א). מהות הפרוזבול היא מסירת החובות לרשות בית דין, הגורמת לכך שמצוות השמיטה לא תחול עליהם (משום שדווקא...