לוח דינים ומנהגים לחודש אלול

IMG-20190922-WA0072

אלול תשפ"א

8 באוגוסט 2021 – 6 בספטמבר 2021

המולד: המולד: יום ראשון (8.8.2021) 10:43 ו-10 חלקים.

זמן קידוש לבנה: מליל חמישי ד' באלול (11.8.2021) עד ליל שני י"ד בחודש (22.8.2021).

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני ח' אלול (15.8.2021)

ב' דראש חודש אלול, יום ב', א' באלול (9.8.2021). נוהג ככל ראש חודש.

מראש חודש אלול (9.8.2021) ועד כ"ח באלול (5.9.2021) תוקעים כל בוקר תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), כדי לעורר לתשובה. מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" בערבית ובשחרית. אשכנזים-חסידים וספרדים: בשחרית ובמנחה. ואומרים אותו עד חג שמיני עצרת. מאור ליום ב' באלול (9.8.2021), ועד ערב יום הכיפורים, משכימים ספרדים לסליחות (15.9.2021).

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ה' באלול (13.8.2021)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:49

ירושלים

20:02

ניו יורק

19:36

מלבורן

17:13

מדריד

20:44

תל אביב

19:06

תל אביב

20:04

לוס אנג'לס

19:13

יוהנסבורג

17:23

מרבייה

20:55

באר שבע

19:06

באר שבע

20:02

פריס

20:40

בואנוס איירס

17:52

טורונטו

19:56

חיפה

19:00

חיפה

20:05

לונדון

19:57

מוסקבה

19:43

ורשא

19:33

אילת

18:52

אילת

19:58

אמסטרדם

20:39

רומא

19:42

שבת פרשת שופטים, ו' באלול (14.8.2021)

מפטירים - רביעי משבעה דנחמתא - בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד נב,יב "אלקי ישראל".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תצא. אבות פרק ו.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ב באלול (20.8.2021)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:41

ירושלים

19:55

ניו יורק

19:26

מלבורן

17:19

מדריד

20:34

תל אביב

18:58

תל אביב

19:56

לוס אנג'לס

19:05

יוהנסבורג

17:26

מרבייה

20:46

באר שבע

18:58

באר שבע

19:54

פריס

20:27

בואנוס איירס

17:57

טורונטו

19:45

חיפה

18:52

חיפה

19:56

לונדון

19:43

מוסקבה

19:26

ורשא

19:18

אילת

18:45

אילת

19:51

אמסטרדם

20:24

רומא

19:32

שבת פרשת כי-תצא, י"ג באלול (21.8.2021)

מפטירים - חמישי משבעה דנחמתא - בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד פסוק י "אמר מרחמך ה'".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תבא. אבות פרקים א-ב.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ט באלול (27.8.2021)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:33

ירושלים

19:45

ניו יורק

19:15

מלבורן

17:25

מדריד

20:24

תל אביב

18:50

תל אביב

19:47

לוס אנג'לס

18:56

יוהנסבורג

17:29

מרבייה

20:36

באר שבע

18:50

באר שבע

19:46

פריס

20:14

בואנוס איירס

18:02

טורונטו

19:33

חיפה

18:43

חיפה

19:47

לונדון

19:28

מוסקבה

19:08

ורשא

19:03

אילת

18:37

אילת

19:43

אמסטרדם

20:09

רומא

19:21

שבת פרשת כי-תבא, כ' באלול (28.8.2021)

נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים - שישי משבעה דנחמתא - בישעיה ס': "קומי אורי" עד סוף הפרק.

במנחה קוראים לשלשה בפרשת נצבים. אבות פרקים ג-ד.

יום א', כ"א באלול (29.8.2021). אשכנזים מתחילים לומר סליחות, עד ערב יום הכיפורים. ברכת "על נטילת ידים" "אשר יצר" וברכת התורה אומרים קודם סליחות, ולא יאמרם פעם נוספת קודם התפילה. כאשר אומרים סליחות בהשכמה, הש"ץ מתעטף בטלית (בעוד לילה) ולא יברך, וכשיאיר היום יפשוט הטלית, יברך ויתעטף. עדיף להתעטף בטלית שאולה (של יחיד ולא של ציבור) שלא יכנס לספק ברכה. "אשרי", חצי קדיש, סליחות. אחר הסליחות אומר הוידוי רק פעם אחת (הגר"א). תחנון, קדיש תתקבל. (האומר סליחות ביחידות יאמר י"ג מדות כקורא בתורה בטעמים, ולא דרך תפילה ובקשה, ידלג "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה". לא יאמר הבקשות שבלשון תרגום, כמו "מחי ומסי", "מרן דבשמיא").

עד ערב יו"כ משתטחים על קברי צדיקים. יש המתענים ביום א' דסליחות.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ו באלול (3.9.2021)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:24

ירושלים

19:35

ניו יורק

19:04

מלבורן

17:31

מדריד

20:13

תל אביב

18:41

תל אביב

19:38

לוס אנג'לס

18:46

יוהנסבורג

17:31

מרבייה

20:27

באר שבע

18:42

באר שבע

19:37

פריס

19:59

בואנוס איירס

18:07

טורונטו

19:21

חיפה

18:34

חיפה

19:38

לונדון

19:13

מוסקבה

18:51

ורשא

18:47

אילת

18:29

אילת

19:34

אמסטרדם

19:53

רומא

19:09

שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול (4.9.2021)

מפטירים - שביעי משבעה דנחמתא - בישעיה סא, י: "שוש אשיש", עד סג,ט "כל ימי עולם". אין מברכים החודש, משום "בכסה ליום חגנו".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת וילך. אבות פרק ה-ו. במוצש"ק אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש.

יום ב', כ"ט באלול (6.9.2021), ערב ראש השנה. נוהגים לקום באשמורת הבוקר, ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית". אָבֵל רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות. אחרי הסליחות אומרים תחנון, אפילו נמשכה אמירתם עד אור היום. בתפילת שחרית אין אומרים תחנון. אומרים למנצח. אין תוקעים בשופר. אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים ע"י שלושה. מי שאינו מבין לשון הקודש יתיר נדריו בלשון שהוא מבין. אפשר להתיר נדרים עד ערב יום הכיפורים, וגם לאחר מכן. אישה יכול למַנות את בעלה להתיר את נדריה: יאמר לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו, ויתיר בלשון רבים: "שנדרנו" "נשבענו".

נותנים צדקה לעניים. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים. יש נוהגים לצום עד חצות, ואין צריך לקבל תענית מבעוד יום. גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל", לא יעלו הכוהנים לדוכן, ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו", אבל היחיד אומר "עננו" במנחה. יש נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום. מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין. שני ימי ראש השנה נחשבים כיום אחד ארוך.

הארה ירושלמית חודשית – חודש אלול

מקובל ביהדות שחודש אלול הוא חודש התשובה. ישנם אלו שתופסים את נושא התשובה כתיקון של קלקול, אולם התלמוד הירושלמי והדברים באים לידי ביטוי במקורות רבים מלמד אותנו שתשובה היא חזרה אל המקור. אחת הדוגמאות (ירושלמי יומא ח, ז) הוא היסוד של הקבלה לעתיד. יסוד שמקורו הוא הירושלמי. האדם מצהיר שהוא לא ישוב לזה החטא. לכאורה כיצד אפשר להצהיר הצהרה כזאת האם האדם אינו יכול להיכשל? התשובה היא שאמנם אדם יכול להיכשל, אולם במצב של חזרה בתשובה. האדם חוזר אל עצמיותו. עצמיותו של האדם היא שהוא לא שייך בחטא (מובא במקור זה גם שחטא הוא סטיה מהדרך ולא פגיעה בנשמה).


לשנה טובה נכתב ונחתם