לוח דינים ומנהגים לחודש אב

מנחם אב תשפ"ד

5 באוגוסט 2024 – 2 בספטמבר 2024

המולד: ליל שני (5.8.2024) בשעה 1:53 אחרי חצות + 11 חלקים

זמן קידוש לבנה: מליל שישי ה' בחודש (8.8.2024) (נוהגים להמתין עד אחרי התענית),

ועד ליל שלישי ט"ו בחודש (18.8.2024) 20:15 (תחילת הלילה!)

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי תשעה באב (13.8.2024).

ראש חודש מנחם אב, יום ב', א' מנחם אב (5.8.2024). תפילת ראש חודש.

משנכנס אב ממעטים בשמחה ובמשא ומתן, בבניין ובנטיעה של שמחה. אסור לרחוץ

כל הגוף רחיצה של תענוג, כגון שחייה בבריכה או בים.

בעבר לא היו מים זורמים בבתים, ורחצה הייתה אירוע של תענוג. כיום רגילים להתרחץ בכל יום בסבון או שמפו, והימנעות מרחיצה גורמת סבל. המצטער כשאינו מתרחץ, או שריח הגוף מפריע לו או לאחרים, רשאי להתרחץ בפושרים, ולהשתמש בסבון או שמפו לניקיון ולהסיר ריח רע. (ע"פ פניני הלכה לרב אליעזר מלמד).

עד אחרי ט' באב אסור לכבס, או ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים שלא לבשו אותם לפני כן. לובשים בשבת בגדי שבת, כמנהג הגר"א. בשר ויין מותרים רק בשבת או בסעודת מצווה. יש שאין מקדשים הלבנה עד י' באב. הספרדים מחמירים בכל זה רק בשבוע שחל בו ט' באב.

יום ו', ה' מנחם אב (9.8.2024). עש"ק חזון. מתרחצים וטובלים לכבוד שבת כבכל יום שישי.

שבת פרשת דברים, ו' מנחם אב (10.8.2024). "שבת חזון". שבת שלישית של ג' דפורענותא.

קוראים הפסוק "איכה אשא לבדי" בניגון איכה. ללוי מתחילים פסוק שלפניו "יוסף". מפטירים בישעיה א: "חזון ישעיה", עד "ושביה בצדקה" (כ"ז) בניגון של איכה, חוץ מפסוקי דנחמתא. מותר להזכיר נשמות (פרמ"ג) ואומרים אב הרחמים.

במנחה קוראים לשלשה בפרשת ואתחנן. אבות פרק ג.

במוצאי שבת מבדילים על היין. אם יש תינוק נותנים לו לשתות, ואם אין תינוק – שותה המבדיל.

ערב תשעה באב, יום ב', ח' במנחם אב (12.8.2024). במנחה אין אומרים תחנון. בסעודה מפסקת אין אוכלים שני תבשילים, ולא ישבו שלשה אנשים יחד. יושבים על הארץ בלא חליצת הנעלים, ומפסיקים לאכול מבעוד יום. אחר חצות היום אסור ללמוד, מלבד נושאי אבלות וחורבן. תחילת הצום – כמה דקות לפני שקיעה. השקיעה 7:31.

תשעה באב, יום ג', ט' מנחם אב (13.8.2024). "צום החמישי". חמשת עינויים כביום כפור. קודם ערבית מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים נרות מעטים, לצורך הקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון עצוב כמקובל. (לדעת הגר"א אם יש מגילה כשרה מברכים על מקרא מגילה.) קינות, "ואתה קדוש", קדיש שלם בלי תתקבל, עלינו, קדיש יתום. נפטרים לביתם ואין אומרים שלום איש לרעהו. אָבֵל תוך שבעה הולך לבית הכנסת לשמוע "איכה" ולומר "קינות" בלילה וביום, ויכול לעלות לתורה ולמפטיר (מח"ב).

שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי עשיית צרכיו), ואחר שניגב ידו והיא נותרה לחה, מעביר על עיניו. (מותר לרחוץ עיניים אם הן מלוכלכות). רבים נוהגים לא לברך "שעשה לי כל צרכי" (לדעת הגר"א מברך בלילה, כשנועל נעליו). אין מניחים טלית ותפילין, וטלית קטן לובש בלי ברכה, ולדעת הגר"א יברך (ראוי לישון בטלית קטן ולצאת מידי ספק). בתפילה אין אומרים "פטום הקטורת" ופרשת הקרבנות, אבל אומרים: "מזמור לתודה". בתפילת עמידה של שחרית אין אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". אין הכוהנים עולים לדוכן, ואין אומרים "ברכנו", "אבינו מלכנו" ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, וקוראים בתורה לשלשה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי הוא המפטיר. חצי קדיש, ומפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" (ירמיה ח, יג) עד "נאם ה'" (ט,כ"ג). בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד", "יהללו", מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות. ראוי להוסיף קינות על השואה [ראה בסוף הספר]. אחרי הקינות: אשרי ובא לציון, ואין אומרים למנצח, מדלגים פסוק "ואני זאת בריתי", קדיש שלם בלי תתקבל, עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום, ונוהגים לקרוא שוב מגילת איכה בלי ברכה.

יש מנהגים שונים בסדרי התפילה. יש שנוהגים לקרוא את הקינות מיד לאחר חזרת הש"ץ, אחרי הקינות קוראים בתורה ומפטירים, ואחרי החזרת ספר תורה להיכל קוראים "איכה". יש שנוהגים אחרי חזרת הש"ץ לפתוח את ההיכל ולומר את הקינות שאומרים בפתיחת ההיכל, ואחרי קריאת התורה וההפטרה אומרים "אשרי" ומחזירים את הספר להיכל. קוראים מגילת "איכה", אומרים קינות ומסיימים את התפילה כנהוג. מדלגים על "ובא לציון", ומתחילים ב"ואתה קדוש".

תפילין בתשעה באב: מנהגים שונים. יש המתעטפים בטלית ומניחים תפילין בשחרית. היום פשט המנהג שאין מניחים תפילין בשחרית, ובמנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין.

אם יש ברית מילה, מלים אחר הקינות. המוהל והסנדק, האב והאם, לובשים בגדים מגוהצים עד אחרי המילה. נותנים הכוס לקטן לשתות, ואסור לאכול עד הלילה.

הולכים ביום זה כנזופין, ואין שואלים בשלום חבר. עם הארץ השואל - משיבים לו בשפה רפה. אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב", מלבד דברים השייכים לאבלות היום. עד חצי היום אין עושים מלאכה, ואין יושבים על הספסל. חליצת הנעלים היא מחמשת העינויים, ונוהגת כל היום (אין להקל אחרי הצהרים).

מנחה. לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם, ואומרים 4 פרשיות, שיר של יום ושאר דברים שהחסיר בשחרית. (לדעת "משנה ברורה" אין לקרוא 4 פרשיות, שהוא כקורא בתורה, ותלמוד תורה אסור כל היום). אשרי, חצי קדיש. מוציאים ספר תורה, וקוראים לשלשה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו ה'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש. בשמונה עשרה אומר "נחם" ב"בונה ירושלים", וחותם

"מנחם ציון ובונה ירושלים", ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים. שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר. ברכת כהנים אם מתפללים אחר פלג המנחה. אין אומרים "אבינו מלכנו". אחר חצות מותר לשבת על כסא.

ערבית. יש מקדשים הלבנה, ואוכלים 27 דקות אחרי השקיעה (7:58). בערב אסור לאכול בשר ולשתות יין ולכבס מפני אבלות היום, ויש מחמירים עד חצות היום למחר.

שבת פ' ואתחנן, י"ג במנחם אב (17.8.2024), "שבת נחמו". ראשון משבעה דנחמתא. קוראים את "עשרת הדברות". יש הקוראים בטעם העליון, ויש הקוראים בטעם התחתון [ביאור הלכה תצ"ד]., מפטירים בישעיה מ: "נחמו נחמו עמי", עד "לא נעדר" (כ"ו).

במנחה קוראים לשלשה בפרשת עקב. אבות פרק ד'.

יום ב', ט"ו במנחם אב (19.8.2024), חמשה עשר באב. אין אומרים תחנון וגם לא במנחה שלפניו. אומרים למנצח. ואין מתענים בו, אפילו חתן ביום חופתו, ונוהגים בו קצת שמחה, כדברי חז"ל במס' תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב".

בימי הבית השני היה ט"ו באב יום טוב: בנות ישראל יוצאות לחול בכרמים ואומרות "בחור שא עיניך" וכו' (תענית כו,ב). "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה".

שבת פרשת עקב, כ' מנחם אב (24.8.2024). שני משבעה דנחמתא. מפטירים בישעיהו מט,יד: "ותאמר ציון" עד (נא,ג) "תודה וקול זמרה".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת ראה. אבות פרק ה'.

שבת פ' ראה, כ"ז במנחם אב (31.8.2024). שלישי משבעה דנחמתא. מפטירים בישעיה נד,יא: "עניה סוערה" עד "כי פארך" (נ"ה,ה). מברכים חודש אלול שיחול ביום ג'-ד' (3-4.9.2024). אין אומרים אב הרחמים.

מולד חודש אלול: המולד יום שלישי 14:37 + 12 חלקים

במנחה קוראים לשלשה בפרשת שופטים. אבות פרק ו'.

יום ב', כ"ט במנחם אב (2.9.2024). ערב ר"ח. במנחה אומרים יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון.

יום ג', א' ראש חודש אלול, ל' במנחם אב (3.9.2024). תפילת ראש חודש.

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

מתכבדים להזמינכם לשיעור מדהים בפרשת השבוע וענייני דיומא, בכל יום רביעי בשעה 20:30

השיעור יועבר ע״י הרב מאיר גולדויכט שליט״א ראש ישיבה בישיבה אוניברסיטה – YU.

להלן הקישור:

https://us02web.zoom.us/j/2244321902

סיסמה: 18

נשמח אם תשתתפו ותשתפו אחרים

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

הארה חודשית ירושלמית לחודש אב

כיצד אמור להרגיש אדם בתשעה באב. מצד אחד הראינו בירושלמי בשנים קודמות יותר אופטימיות - יותר מתקדמים בפועל לקראת בנין המקדש. אולם מהצד השני יותר עצב. ישנה מחלוקת (ירושלמי תענית ד, ו) בין רבי יהודה שאומר שאדם צריך להרגיש בתשעה באב כמו אבל. לעומתו אומרים חכמים, שכפי הנראה הלכה כמותם, שאדם צריך להרגיש כמו אונן. הרגשה כמובן של צער וכאב הרבה יותר חזקים מאשר מרגיש האבל. לכאורה יש כאן סתירה – גם אופטימית וגם צער. מסתבר שמי שיש לו כוחות חיים בריאים שני הדברים יכולים לחיות ביחד.

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ה' באב (9.8.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ב באב (16.8.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ט באב (23.8.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ו באב (30.8.2024)