מנחם אב תשפ"ו

15 ביולי – 12 באוגוסט 2026

המולד: ליל רביעי (14.7.2026) 19:30 + 17 חלקים.

זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ה' באב (18.7.2026), עד ליל ד', ט"ו באב (28.7.2026)

נוהגים להמתין ולקדש את הלבנה אחרי הצום

ראש חודש מנחם אב (15.7.2026), יום ד', א' במנחם אב. תפילת ראש חודש.

משנכנס אב ממעטים בשמחה ובמשא ומתן, בבניין ובנטיעה של שמחה. אין לקנות בגדים חדשים, גם אם אין מברכים עליהם "שהחיינו".  אסור לרחוץ כל הגוף רחיצה של תענוג, כגון שחייה בבריכה או בים, אולם רחיצה של ניקיון מותרת בצונן. עד אחרי ט' באב אסור לכבס וללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים שלא לבשו אותם לפני כן. בשבת לובשים בגדי שבת, כמנהג הגר"א. בשר ויין מותרים רק בשבת או

בסעודת מצווה. הספרדים מחמירים בכל זה רק בשבוע שחל בו ט' באב.

יום ו', ג' מנחם אב (17.7.2026). ערב שבת חזון. מתרחצים וטובלים לכבוד שבת כפי שרגילים לעשות בכל יום שישי.

שבת פרשת דברים, "שבת חזון". ד' מנחם אב (18.7.2026). קוראים הפסוק "איכה אשא לבדי" בניגון איכה. ללוי מתחילים פסוק שלפניו "ה' א' אבותיכם יוסף" וגו'. מפטירים בישעיה א: "חזון ישעיה", עד א,כז "ושביה בצדקה" בניגון של איכה, חוץ מפסוקי דנחמתא. אומרים אב הרחמים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת ואתחנן. אבות פרק ג.

במוצאי שבת קודש מבדילים על היין. אם יש תינוק נותנים לו לשתות, ואם אין תינוק – שותה המבדיל.

ערב תשעה באב, יום ד', ח' מנחם אב (22.7.2026). במנחה אין אומרים תחנון. בסעודה המפסקת אין אוכלים שני תבשילים, ולא ישבו לאכול שלשה אנשים ביחד. יושבים על הארץ בלא חליצת הנעלים, ומפסיקים לאכול מבעוד יום. אחר חצות היום אסור ללמוד, מלבד דברים של אבלות, עניני חורבן וכיו"ב.

תשעה באב, יום ה', ט' מנחם אב (23.7.2026). "צום החמישי". חמשה עינויים כביום כפור. תחילת התענית דקות אחדות לפני השקיעה. קודם ערבית מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים נרות רק כפי הנחוץ לקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. (לדעת הגר"א אם יש מגילה כשרה מברכים על מקרא מגילה). קינות, "ואתה קדוש", קדיש שלם בלי תתקבל, עלינו, קדיש יתום. נפטרים לביתם ואין אומרים שלום איש לרעהו. אָבל תוך שבעה הולך לבית הכנסת לשמוע "איכה" ולומר "קינות" בלילה וביום, ויכול לעלות לתורה ולמפטיר.

שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי עשיית צרכיו), ואחר שנגב ידו ויש בה רק לחלוחית, מעביר על עיניו. (היו עיניו מלוכלכות – מותר לרחצן). רבים נוהגים שלא לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (לדעת הגר"א מברך הברכה בלילה, כשנועל נעליו). אין מניחים טלית ותפילין, וטלית קטן לובש בלי ברכה. לדעת הגר"א יברך. (נכון לישון בטלית קטן ויצא מידי ספק). בתפילה אין אומרים "פיטום הקטורת" ופרשת הקרבנות, אבל אומרים: "מזמור לתודה". בשמונה עשרה שחרית א"א "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". אין הכוהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: ירמיה ח,יג "אסוף אסיפם" עד ט,כג "נאם ה'". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד", "יהללו". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות. אחרי הקינות: אשרי ובא לציון, ואין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני

זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל, עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום, ונוהגים לקרוא שנית מגילת איכה בלי ברכה.

אם יש ברית מילה, מלים אחר הקינות. המוהל והסנדק, האב והאם לובשים בגדים מגוהצים עד אחרי המילה. נותנים הכוס לקטן לשתות, ואסור לאכול עד הלילה. הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. עם הארץ השואל – משיבים לו בשפה רפה. אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבילות היום. עד חצי היום אין עושים מלאכה, ואין יושבים על

הספסל. חליצת הנעלים היא מחמשת העינויים, ונוהגת כל היום כולו.

מנחה. לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם, ואומרים 4 פרשיות, שיר של יום ושאר דברים שהחסיר בשחרית. (לדעת "משנה ברורה" אין לקרוא 4 פרשיות, שהוא כקורא בתורה, ותלמוד תורה אסור כל היום). אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו ה'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש.

בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, וחותם "בונה ירושלים", ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים. שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "א-להי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר. מברכים ברכת כהנים כאשר מתפללים בחצי השעה האחרונה של היום, ולפחות אחר פלג המנחה. אין אומרים "אבינו מלכנו". אחר חצות מותר לשבת על כיסא.

ערבית. יש מקדשים הלבנה, ואוכלים 27 דקות אחרי השקיעה (השקיעה בירושלים 19:47). בערב עדיין אסור לאכול בשר ולשתות יין ולכבס מפני אבלות היום, ואשכנזים מחמירים עד חצות היום למחרת. מותר להסתפר ולהתרחץ מהבוקר, מפני כבוד שבת.

שבת פרשת ואתחנן, י"א מנחם אב (25.7.2026), "שבת נחמו". שבת ראשונה של "שבע דנחמתא". קוראים את "עשרת הדברות" בטעם התחתון, מפטירים בישעיה מ,א "נחמו נחמו עמי", עד מ,כו "לא נעדר".

מנחה קוראים לשלושה בפרשת עקב. אבות פרק ד.

יום ד', ט"ו מנחם אב (29.7.2026), חמשה עשר באב. אין אומרים תחנון וגם במנחה שלפניו. אומרים למנצח. ואין מתענים בו, אפילו חתן ביום חופתו. נוהגים בחמשה עשר באב קצת שמחה, כדברי חז"ל בסוף מסכת תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב".

בימי הבית השני היה ט"ו באב יום טוב: בנות ישראל יוצאות לחול בכרמים ואומרות "בחור שא עיניך" (תענית כו,ב). "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה".

שבת פרשת עקב, י"ח מנחם אב (1.8.2026). מפטירים בישעיהו מט,יד: "ותאמר ציון" עד נא,ג "תודה וקול זמרה". במנחה קוראים לשלושה בפרשת ראה. אבות פרק ה.

שבת פרשת ראה, כ"ה מנחם אב (8.8.2026). מפטירים בישעיה נד,יא: "עניה סוערה" עד נה,ה: "כי פארך". מברכים חודש אלול שיחול ביום ה' וביום ו' (13-14.8.2026). אין אומרים אב הרחמים.

המולד: יום חמישי (13.8.2026),  8:15 בבוקר + 0 חלקים

במנחה קוראים לשלושה בפרשת שופטים. אבות פרק ו.

יום ד', כ"ט מנחם אב (12.8.2026). ערב ראש חודש. במנחה אומרים יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון.

א' ראש חודש אלול, יום ה', ל' מנחם אב (13.8.2026). נוהגים ככל ראש חודש.

* * *

לוח דינים ומנהגים לחודש מנחם אב כמנהג עדות מזרח

המולד: ליל רביעי 19:30 + 17 חלקים

זמן ברכת הלבנה: מליל ד', ח' מנ"א, עד ליל ד', ט"ו מנ"א

תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז, שעה 7:30

(נהגו לקדש במוצאי ט' באב)

ראש חודש מנחם אב, יום רביעי, א' באב. ככל ר"ח.

משנכנס אב ממעטים בשמחה, משא ומתן, בנין ונטיעה של שמחה עד אחרי ט' באב.  אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודת מצוה, ויש הנמנעים אף בסעודת מצוה.

שבת "חזון", פרשת דברים, ד' באב. מפטירים בנביא (ישעיה א): "חזון ישעיהו" עד "ושביה בצדקה" (פסוק כז).

יום ראשון - ה' אב. שבוע שחל בו ט' באב, אסור בכביסה, ואסור לרחוץ כל גופו רחיצה של תענוג. יש מקילים בצונן, ובפרט לפועלים שמזיעים בעבודתם. אסור ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים, ואסור לקנות בגדים חדשים, אפילו על מנת ללובשם אחר כך.

יום רביעי - ערב צום ט' באב. אסור ללמוד אחר חצות היום דברי תורה, אלא רק מה שמותר ללמוד בט' באב, כי "פקודי ה' ישרים משמחי לב".

מתחילים לאכול סעודה מפסקת מבעוד יום, ואינו אוכל בה בשר ולא שותה יין. לא יאכל שני תבשילים. אבל מותר לאכול כמה מינים של פירות חיים. לא יאכלו 3 ביחד, כדי שלא יתחייבו בזימון. אם אכלו שלושה ביחד – אין מזמנים. אוכלים על הרצפה ולא על השולחן.

תחילת הצום דקות אחדות לפני שקיעה. השקיעה בשעה 19:48.

צום ט' באב (צום החמישי), יום חמישי ט' באב. ביום הצום אין אומרים תחנון, משום הכיפורים הוא לגבי 5 העינויים שהם: אכילה, שתיה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה. הסנדל אסור אם יש בו עור - בין הסוליה ובין החלק העליון של הנעל.

ערבית - לפני התפילה קוראים בפרשת האזינו. בעמידה מוסיפים עננו. אחר העמידה אומרים קדיש תתקבל, ויש נוהגים ח"ק. מגילת "איכה" בלי ברכה. קינות, (יש נוהגים בתחילה ויש בסוף). מכבים האורות ומכריז החזן בקול בוכים את מניין השנים לחורבן ביהמ"ק (השנה, לפי מנהג הספרדים, היא 1958 לחורבן בית-המקדש) שיבנה במהרה בימינו. "ואתה קדוש" וכו'. קדיש דהוא עתיד לחדתא. שיר המעלות, קדיש יהא שלמא, עלינו לשבח. נהגו לא לישון על מיטתו הרגילה, וכן לשים אבן למראשותיו מתחת לכר.

בשחרית - נוטל ידיו רק עד קשרי אצבעותיו, ויכול להעביר הלכלוך מעיניו כשידיו רטובות. בברכות השחר מדלגים על ברכת "שעשה לי כל צרכי" (לדעת הבא"ח). אין מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין. בירושלים נהגו להניח תפילין ולהתעטף בטלית כרגיל. במקום שירת הים נהגו לומר פרשת האזינו, ונכון יותר שלא לשנות את נוסח התפילה, ולומר את פרשת האזינו אחרי העמידה. בתפילת העמידה אומר היחיד "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. הכהנים עולים לדוכן כמנהג א"י בשחרית ובמנחה.

יש נוהגים שהכהנים אינם עולים לדוכן, ואומרים בחזרת הש"ץ "או"א ברכנו בברכה". אומרים הקינות של פתיחת ההיכל. קוראים לשלשה מתענים בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי אומר ח"ק ומפטיר בניגון של קינות. הפטרת ט' באב (ירמיהו ח,יג, עד ט,כג): "אסוף אסיפם". בברכות ההפטרה מברך לפניה ואחריה, ומסיים "מגן דוד". קדושת ובא לציון מתחילים מ"ואתה קדוש" וכו', קדיש תתקבל. מסיימים התפילה כבכל יום, קוראים מגילת איכה בלי ברכה, ואומרים קינות. קדיש "דהוא עתיד לחדתא".

יום ט' באב ולילו אסורים בדברי תורה המשמחים את הלב, חוץ מלימודים בענייני החורבן והצרות, כמו ירמיהו, איוב, איכה ומדרש איכה. אין אדם שואל בשלום חברו בט' באב, ומי ששאל - עונים לו בשפה רפה. אסור לעשות מלאכה עד חצות היום. חליצת הנעליים כל היום. עד זמן מנחה אין יושבים על כסא או ספסל, אלא על מקום נמוך.

במנחה - מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. הנוהגים כמנהג ירושלים שהניחו בבוקר תפילין והתעטפו בטלית, אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין. קוראים לשלשה בפרשת "ויחל", אין אומרים קדיש, ומפטירים בנביא בברכות לפניה ואחריה כמו בשחרית: (הושע יב, ב) "שובה ישראל" עד "ופושעים יכשלו בם", ומוסיפים מספר מיכה (ז, יח): "מי א-ל כמוך", עד הסוף. בעמידה אומרים "נחם" בבונה ירושלים, וחותמים "מנחם ציון בבנין ירושלים", ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין גואל לרופא, ו"נחם" בבונה ירושלים. אם מתפללים כמחצית השעה לפני שקיעה, ולפחות מזמן מפלג המנחה, מברכים ברכת כוהנים. אחר חזרת הש"ץ אומרים "פסוקי דנחמתא" כנהוג.

במוצאי ט' באב תפילת ערבית כרגיל. מקדשים הלבנה. סיום הצום – 20:08 (21 דקות אחר השקיעה). יש שנהגו להחמיר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בלילה עד למחרת בבוקר. ויש מחמירים כל היום. להתרחץ, להסתפר ולכבס מותר מהבוקר.

שבת "נחמו", פרשת ואתחנן, י"א באב. קוראים עשרת הדברות בטעם עליון, ומפטירים (אחד משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה מ): "נחמו נחמו עמי" עד "איש לא נעדר" (כו).

ט"ו באב, יום רביעי, אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. עושים בו קצת שמחה כדברי הגמ' בסוף מס' תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כיום ט"ו באב".

שבת פרשת עקב, י"ח באב. מפטירים (שני משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה מט, יד): "ותאמר ציון" עד "תודה וקול זמרה" (נא, ג).

יום ראשון י"ט באב - יש נוהגים לעשות התרת נדרים 40 יום לפני ר"ה.

שבת פרשת ראה, כ"ה באב, מפטירים (שלישי משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה נד, יא): "עניה סוערה" עד "כי פארך" (נה,ה). מברכים חודש אלול שיחול ביום חמישי וששי.

ער"ח אלול, יום רביעי, יש הנוהגים לעשות התרת נדרים ביום זה, 40 יום לפני יו"כ.

א' דר"ח אלול, יום חמישי, ל' באב. ככל ר"ח.

 

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ג' באב (17.7.2026) 

הדלקת נרות		צאת השבת בישראל		הדלקת נרות		הדלקת נרות
ירושלים	19:10	ירושלים	20:26	ניו יורק	20:05	מלבורן	16:52	מדריד	21:12
תל אביב	19:27	תל אביב	20:29	לוס אנג'לס	19:45	יוהנסבורג	17:10	מרבייה	21:19
באר שבע	19:26	באר שבע	20:26	פריס	21:19	בואנוס איירס	17:33	טורונטו	20:28
חיפה	19:21	חיפה	20:30	לונדון	20:41	מוסקבה	20:35	ורשה	20:17
אילת	19:11	אילת	20:21	אמסטרדם	21:23	רומא	20:12	בלמונטה	20:39
								ליסבון	20:42

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י' באב (24.7.2026) 

הדלקת נרות		צאת השבת בישראל		הדלקת נרות		הדלקת נרות
ירושלים	19:06	ירושלים	20:22	ניו יורק	19:59	מלבורן	16:57	מדריד	21:07
תל אביב	19:23	תל אביב	20:24	לוס אנג'לס	19:41	יוהנסבורג	17:13	מרבייה	21:14
באר שבע	19:23	באר שבע	20:22	פריס	21:11	בואנוס איירס	17:38	טורונטו	20:36
חיפה	19:17	חיפה	20:25	לונדון	20:32	מוסקבה	20:24	ורשה	20:22
אילת	19:08	אילת	20:17	אמסטרדם	21:14	רומא	20:06	בלמונטה	20:33
								ליסבון	20:37

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ז באב (31.7.2026) 

הדלקת נרות		צאת השבת בישראל		הדלקת נרות			הדלקת נרות
ירושלים	19:01	ירושלים	20:16	ניו יורק	19:52	מלבורן		17:03	מדריד	21:00
תל אביב	19:18	תל אביב	20:18	לוס אנג'לס	19:36	יוהנסבורג		17:17	מרבייה	21:08
באר שבע	19:18	באר שבע	20:16	פריס	21:02	בואנוס איירס		17:43	טורונטו	20:35
חיפה	19:12	חיפה	20:19	לונדון	20:21	מוסקבה		20:11	ורשה	20:14
אילת	19:03	אילת	20:12	אמסטרדם	21:03	רומא		19:59	בלמונטה	20:27
									ליסבון	20:31

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ד באב (7.8.2026) 

הדלקת נרות		צאת השבת בישראל		הדלקת נרות		הדלקת נרות
ירושלים	18:55	ירושלים	20:09	ניו יורק	19:44	מלבורן	17:08	מדריד	20:52
תל אביב	19:12	תל אביב	20:12	לוס אנג'לס	19:29	יוהנסבורג	17:20	מרבייה	21:02
באר שבע	19:12	באר שבע	20:10	פריס	20:51	בואנוס איירס	17:48	טורונטו	20:33
חיפה	19:06	חיפה	20:12	לונדון	20:09	מוסקבה	19:57	ורשה	20:05
אילת	18:58	אילת	20:06	אמסטרדם	20:51	רומא	19:51	בלמונטה	20:19
								ליסבון	20:23