ידידים יקרים

שלום וברכה מירושלים

לרגל פתיחת אירועי יובל שנת ה-50 לשחרורה של ירושלים, בסימן: ירושלים אורו של עולם, הריני מגיש לכם את הכתבה "לא נכנעים לפיגועים" שפורסמה על ידי טולי פיקרש בגיליון 402 של השבועון "מצב הרוח".

אנו מזמינים אתכם לעלות לירושלים, לסובב בסמטאותיה, לבקר באתריה, לראות בתפארתה ולשמוח בשמחתה.

שנה טובה

אליעזר שפר

לא_נכנעים_לפיגועים-מצב_הרוח_גיליון_402.pdf

את הרב שאר ישוב כהן, לבוש במדי צה"ל, ראיתי לראשונה בימי נעוריי בעת שהגיע לעירנו טבריה לאחר שובו מהשבי בירדן.
ביקורו, בהוראות רופאיו, נועד כדי להתרחץ במעיינות המרפא של חמי טבריה כדי להקל על מכאוביו בעקבות פציעתו הקשה במלחמה בעיר העתיקה ירושלים במלחמת העצמאות בתש"ח.
הופעתו המרשימה והדברים שהשמיע בבתי הכנסת השאירו רושם רב על תושבי העיר בכלל, ועל אנשי היישוב החסידי במיוחד, שלא הכירו בעבר דמויות שכמותו, שהם בבחינת קדושה ומלכות.
ברבות השנים, כאשר הצטרפתי לחבורה הירושלמית של אגודת "אחים נאמנים", שהרב ש"י כהן כיהן בה כנשיא, נוצרה עבורי הזדמנות נאותה וגם הזכות הגדולה להתחבר אל הרב ולהתיידד עמו. להתפעל מרוחב הדעת, ההשכלה והלמדנות המופלגת שלו ולהתרשם מאישיותו האצילית והסובלנית שהקרינה על סביבתו.

לימים היתה לי הזכות להימנות עם מקורביו, שהציגו אותו כמועמד לתפקיד הרב הראשי לישראל והחבורה שלנו כולה נרתמה כדי לסייע בבחירתו יחדיו עם עמיתיי יצחק בן ארי שטרסבורג ואברהם בנמלך וחברים רבים נוספים ניהלנו את מסע הבחירות בהנחיית הרב ובכבוד הראוי כלפי כל המועמדים האחרים והתפעלנו כולנו מתגובתו האצילית של הרב שלא נבחר לתפקיד שהיה שאיפת חייו כדי להמשיך מסורת של רבו הגדול הראי"ה קוק זצ"ל.

מוסדות אריאל
כאשר נקראתי על ידי הרב ש"י כהן למעורבות בהנהלת מוסדות אריאל – מפעלי תורה, יהדות וחברה בישראל, שהוקמו והונהגו על ידו, נעתרתי לפנייתו והיתה זו שוב הזדמנות נאותה לראות, לשמוע וללמוד מתבונתו ומהנהגותיו שכל כולן בדרכי נועם, תוך הקפדה רבה על כבוד הבריות וכך ב"ה נוהגים ממשיכי דרכו, יבדלו לחיים ארוכים, נכדו הרב יונתן קראוס, המכהן כיו"ר ההנהלה וידידי רב הפעלים, הרב דוד טבצ'ניק – המנכ"ל.

את הרב שאר ישוב כהן, לבוש במדי צה"ל, ראיתי לראשונה בימי נעוריי בעת שהגיע לעירנו טבריה לאחר שובו מהשבי בירדן.

ביקורו, בהוראות רופאיו, נועד כדי להתרחץ במעיינות המרפא של חמי טבריה כדי להקל על מכאוביו בעקבות פציעתו הקשה במלחמה בעיר העתיקה ירושלים במלחמת העצמאות בתש"ח.

הופעתו המרשימה והדברים שהשמיע בבתי הכנסת השאירו רושם רב על תושבי העיר בכלל, ועל אנשי היישוב החסידי במיוחד, שלא הכירו בעבר דמויות שכמותו, שהם בבחינת קדושה ומלכות.

ברבות השנים, כאשר הצטרפתי לחבורה הירושלמית של אגודת "אחים נאמנים", שהרב ש"י כהן כיהן בה כנשיא, נוצרה עבורי הזדמנות נאותה וגם הזכות הגדולה להתחבר אל הרב ולהתיידד עמו. להתפעל מרוחב הדעת, ההשכלה והלמדנות המופלגת שלו ולהתרשם מאישיותו האצילית והסובלנית שהקרינה על סביבתו.

לימים היתה לי הזכות להימנות עם מקורביו, שהציגו אותו כמועמד לתפקיד הרב הראשי לישראל והחבורה שלנו כולה נרתמה כדי לסייע בבחירתו יחדיו עם עמיתיי יצחק בן ארי שטרסבורג ואברהם בנמלך וחברים רבים נוספים ניהלנו את מסע הבחירות בהנחיית הרב  ובכבוד הראוי כלפי כל המועמדים האחרים והתפעלנו כולנו מתגובתו האצילית של הרב שלא נבחר לתפקיד שהיה שאיפת חייו כדי להמשיך מסורת של רבו הגדול הראי"ה קוק זצ"ל.

מוסדות אריאל

כאשר נקראתי על ידי הרב ש"י כהן למעורבות בהנהלת מוסדות אריאל – מפעלי תורה, יהדות וחברה בישראל, שהוקמו והונהגו על ידו, נעתרתי לפנייתו והיתה זו שוב הזדמנות נאותה לראות, לשמוע וללמוד מתבונתו ומהנהגותיו שכל כולן בדרכי נועם, תוך הקפדה רבה על כבוד הבריות וכך ב"ה נוהגים ממשיכי דרכו, יבדלו לחיים ארוכים, נכדו הרב יונתן קראוס, המכהן כיו"ר ההנהלה וידידי רב הפעלים, הרב דוד טבצ'ניק – המנכ"ל.

{gallery}shay-cohen{/gallery}

ארון הברית, המכונה גם ארון האלוקים או ארון העדות, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש.

ארון הקודש בבית הכנסת נתפס כארון הברית בבית המקדש והוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז. בבתי כנסת ספרדים מקום קודש זה נקרא היכל.

מטרתו של החידון העולמי של ארונות הקודש
להנחיל לרבים את המודעות לקדושתו ולחשיבותו של ארון הקודש כמקום המקודש ביותר בין כתלי בית הכנסת, שבו מונחים ספרי התורה והוא מהווה כעין "קודש הקדשים" של ה"מקדש מעט", הניצב בכותל המזרח והמכוון כלפי הר הבית ומקום המקדש בירושלים, כנאמר: והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת (מלכים א, ח').

הוד והדר לפניו, עוז ותפארת במקדשו (תהילים צ"ו, ו')
אם בית הכנסת כולו קיבל עשרה קבים של יופי ופאר, הרי תשעה מהם נטל ארון הקודש. בכל תפוצות ישראל נוהגים לפארו בשפע קישוטים נאים, עשויים מלאכת-מחשבת. לשני צידיו מתנשאים בדרך כלל עמודים מחוטבים, עשויים שיש, או עץ דמוי-שיש, מעוטרים בפיתוחי פרחים ססגוניים וכל מיני סמלים יהודיים, כגון, שופר, מנורה, פך שמן, וכדומה. ברבים מארונות הקודש מתנוססים שני "לוחות הברית", שעליהם חרותות שתי המלים הראשונות של כל אחת מעשרת הדברות, כשהם נתמכים משני צידיהם על ידי אריות או כרובים מגולפים. ומעל הלוחות כתר תורה.

תקנון
בחידון העולמי רשאים להשתתף בני כל הגילים וכל היהודים באשר הם שם.

השלבים לקראת החידון העולמי
שלב ראשון
בשלב הראשון יפורסמו מעת לעת באתר האינטרנט של איחוד בתי הכנסת בישראל והארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות ארונות קודש הנמצאים כיום בשימוש בבתי כנסת בתי מדרש בישיבות ובמוסדות חינוך במדינת ישראל ובקהילות יהודיות בכל רחבי העולם.
המשתתפים שנרשמו לחידון העולמי יתבקשו להשיב בכתב באמצעות הדואר, הפקס או הדוא"ל הרשום מטה לשאלות הבאות:

1. מיקומו של ארון הקודש – מדינה, עיר, כתובת
2. שנת הייצור של ארון הקודש ושם האמן שעיצב אותו
3. המאפיינים המיוחדים והייחודיים של ארון הקודש
4. סיפור קצר על גלגולו של ארון הקודש (במידה והובא ממדינה אחרת).

כתובת למשלוח דואר:
איחוד בתי הכנסת בישראל, היכל שלמה, המלך ג'ורג' 58, ירושלים 91073
פקס: 02-6240394, דוא"ל:

שלב שני
לקראת החידון העולמי, יוזמנו להשתתף כל הזוכים בחידוני הביניים וכל מי שמעוניין להשתתף בחידון העולמי.

מועצה ציבורית
מועצה ציבורית עולמית, בנשיאות הרבנים הראשיים, המורכבת מנשיאי וגבאי בתי כנסת, ראשי קהילות ואומנים, תדון ברשימת כל המשיבים לחידון העולמי ותבחר מתוכם את עשרת המשיבים המצויינים ומתוכם את הראשון לזוכים ושני סגניו ויוענקו להם עיטורי הצטיינות.

בימים אלה אנו שוקדים על השלמת הפקתו של המיזם החדש:
ברכות והודאות: שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה – חמש יצירות בכורה מוסיקאליות וחזניות מקוריות:
• ברכת החמה
• ברכת האילנות
• תפילת הנוטע
• תפילה לירושלים
• הַקְהֵל את העם

מקהלות, מוסיקאים ומלחינים, המעוניינים להלחין את תפילת הנוטע – מוזמנים לפנות אלינו לדוא"ל:

טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ (קהלת ו', ט')
כמו כן, התחלנו בריכוז, מיון וקיטלוג של אלפי תמונות שלנו עבור המיזם אוצר התמונות – הצלמנייה העולמית, שיכלול: תמונות של בתי כנסת, ארונות קודש, בתי מדרש קהילתיים, קהילות יהודיות בתפוצות, אתרים ואירועים, דמויות והתרחשויות, ירושלים שלי ועוד.
אוצר התמונות העולמי יועמד לרשות הציבור ולשימוש התקשורת היהודית ללא תמורה.

המעוניינים במידע נוסף ובמעורבות בשני המיזמים, מוזמנים לפנות אלינו לדוא"ל:

שיר_ושבחה-יצירות_מוסיקליות18.7.16.pdf