מתש"ח לתשע"ח – בסימן 70 שנה למדינת ישראל
ויובל שנים לאיחודה של ירושלים
עלו ובאו ראשי קהל עם ועדה מישראל ומהקהילות היהודיות בתפוצות כדי לברך את
ברכת האילנות של חודש ניסן תשע"ח, בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית,
מעל פסגת הר הצופים, ירושלים
במעמד ובברכת
הרה"ג הרב דוד לאו שליט"א – הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית
הראשל"צ הרה"ג הרב שלמה משה עמאר שליט"א – הרב הראשי לירושלים
מר דניאל עטר – יו"ר קרן קיימת לישראל
פרופ' מנחם בן ששון – נגיד האוניברסיטה העברית ירושלים
בדבריהם, בפני מאות רבות של משתתפים, ביניהם חיילי צבא ההגנה לישראל ואורחים רבים מכל רחבי הארץ, עמדו הדוברים על חשיבותה המיוחדת של ברכת האילנות בחודש האביב, הוא חודש ניסן שעליו אמרו חז"ל
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה דף י' ע"א)
המיזם העולמי
בו ביום, שבו התקיים מעמד ברכת האילנות בירושלים, קיימו בקהילות היהודיות בתפוצות את ברכת האילנות, כאשר פניהם אל ארץ ציון – ירושלים
{gallery}ilanot5778{/gallery}
"היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם". (שולחן ערוך, אורח חיים סימן רכ"ו, סעיף א')
קיצור דיני ברכת האילנות עפ"י הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אתר: www.yeshiva.org.il
א. בחודש ניסן זוכים בברכת האילנות הבאה משנה לשנה ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשנה. (שו"ע רכו סע' א).
ב. טוב לברך ברכה זו בר"ח ניסן כי זריזין מקדימים למצוות. ויש מברכים אותה בחול המועד ברוב עם ובבגדים נאים. אם אינו יכול בימים אלו - יברך כל חודש ניסן. עבר ניסן - יברך בלי שם ומלכות. (כה"ח שם ס"ק א).
ג. הנמצא בחו"ל במקום שאין האילנות מלבלבים בחודש ניסן אלא רק מאוחר יותר, לכשילבלבו - יברך ללא שם ומלכות.
ד. אם לא הזדמנו לו אילנות מלבלבים - צריך לחפש אחריהם, שמצוה זו היא חיוב על האדם.
ה. צריך לברך לכל הפחות על שני אילנות, ואפילו אם הם מסוג אחד, ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל משני סוגים. (הגדת אור"ח ז סע' ט. כה"ח רכו ס"ק ב).
ו. בשעה שמברכים על האילנות צריך שיהיו בהם פרחים פורחים.
ז. טוב ורצוי לברך ברכה זו מחוץ לעיר, כדברי הגמרא, היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים.
ח. ברכה זו נתקנה דוקא על אילני מאכל ולא על אילני סרק.
ט. אין לברך על אילנות שידוע לו שהם מורכבים.
י. אין לברך בשבת ויום טוב. ואפילו אם חל ר"ח בשבת ורוצה להיות בגדר "זריזין המקדימין" - לא יברך. (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ז. כה"ח רכו ס"ק ד).
מקורות_לברכת_האילנות_בארבע_שפות.pdf