אייר תשע"ה

חודש אייר תשע"ה

19 באפריל - 18 במאי 2015

המולד: ליל ראשון (19.4.15), בשעה 1 אחר חצות הלילה, 27 דקות ו-4 חלקים.

זמן קידוש לבנה:מליל חמישי ד' באייר (22.4.15) עד ליל שני ט"ו באייר (3.5.15) בשעה 19:49                   

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: בליל שני ח' באייר (27.4.15).

יום שני, א' אייר (20.4.15), ב' ראש חודש אייר. תפילת ראש חודש.

יום ד', ג' אייר (22.4.15). יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (מוקדם). מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, אומרים את פרק פ"ג (ויש אומרים פרק ט') בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "א-ל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.

יום העצמאות, (מוקדם) יום ה', ד' אייר (23.4.15). אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. קריאה בתורה (בפרשת "אחרי") ככל יום חמישי ואחרי כן קוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא, יב). אין אומרים תחנון ו"למנצח" . חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. לסדר התפילות ליום העצמאות, הקליקו כאן.

זמני הדלקת נרות ביום שישי ה' באייר (24.4.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:38 ירושלים 19:52 ניו יורק 19:24 מלבורן 18:12 מדריד 20:32
תל אביב 18:55 תל אביב 19:55 לוס אנג'לס 19:02 יוהנסבורג 18:19 מרבייה 20:43
באר שבע 18:55 באר שבע 19:53 פריס 20:26 בואנוס איירס 18:50 טורונטו 19:44
חיפה 18:49 חיפה 19:55 לונדון 19:42 מוסקבה 20:26    
אילת 18:42 אילת 19:49 אמסטרדם 20:23 רומא 19:30    

שבת פרשת אחרי וקדושים, ו' אייר (25.4.15) [בחו"ל: פרשת תזריע מצורע]

מפטירים בעמוס ט, ז "הלא כבני כושיים". עד (סוף הפרק) "ה' אלקיך". מברכים המתענים "שני-חמישי-שני".

נוהגים לומר אב הרחמים בכל השבתות שבין פסח לעצרת משום שחורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).

במנחהקוראים בפרשת אמור ומעלים לתורה שלושה קרואים. אבות פרק ב'.

יום ב', ח' אייר (27.4.15). תענית שני קמא. סליחות. עלות השחר – 4:21.

יום ה', י"א אייר (30.4.15). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר – 4:16.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ב באייר (1.5.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:43 ירושלים 19:58 ניו יורק 19:32 מלבורן 18:04 מדריד 20:39
תל אביב 19:00 תל אביב 20:00 לוס אנג'לס 19:08 יוהנסבורג 18:13 מרבייה 20:49
באר שבע 19:00 באר שבע 19:59 פריס 20:36 בואנוס איירס 18:42 טורונטו 19:52
חיפה 18:54 חיפה 20:01 לונדון 19:54 מוסקבה 20:40    
אילת 18:46 אילת 19:54 אמסטרדם 20:35 רומא 19:38    

שבת פרשת אמור, י"ג אייר (2.5.15) [בחו"ל: פרשת אחרי-מות קדושים]

מפטירים ביחזקאל מד, טו: "והכהנים הלוים" עד סוף הפרק "לא יאכלו הכהנים".

במנחהקוראים בפרשת בהר ומעלים לתורה שלושה קרואים. אומרים "צדקתך צדק" [הליכות של מה, רש"ז אוירבך, תפילה, קלו, דבר הלכה ח]. אבות פרק ג'.

פסח שני, יום א', י"ד אייר (3.5.15)

אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח". במוצאי שבת, ליל י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ע"י ציונו בטבריה, ויש להקפיד שלא לחלל שבת בהכנות ובהדלקה.

יום ב', ט"ו אייר (4.5.15). תענית שני בתרא. סליחות. עלות השחר – 4:12.

מיום ט"ז באייר ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" או "ותן ברכה" אינו חוזר, כיון שעברו 30 יום מתחילת אמירתה.

ל"ג בעומר, יום ה', י"ח אייר (7.5.15). בערב ל"ג בעומר במנחה אין אומרים תחנון. משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג בעומר עד שיספור, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח. מסתפרים, נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין.

במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי. ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ט באייר (8.5.15)

הדלקת נרות צאת החג בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:48 ירושלים 20:04 ניו יורק 19:39 מלבורן 17:57 מדריד 20:46
תל אביב 19:05 תל אביב 20:06 לוס אנג'לס 19:13 יוהנסבורג 18:09 מרבייה 20:55
באר שבע 19:05 באר שבע 20:04 פריס 20:47 בואנוס איירס 18:36 טורונטו 20:00
חיפה 18:59 חיפה 20:07 לונדון 20:05 מוסקבה 20:54    
אילת 18:50 אילת 20:00 אמסטרדם 20:47 רומא 19:45    


שבת פרשת בהר, כ' אייר (9.5.15) [בחו"ל: פרשת אמור]

מפטירים בירמיהו לב, ו-כו: "ויאמר ירמיהו" עד "הממני יפלא".

במנחהקוראים בפרשת בחוקותי ומעלים לתורה שלושה קרואים. אבות פרק ד'.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ו אייר ((15.5.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:53 ירושלים 20:09 ניו יורק 19:46 מלבורן 17:50 מדריד 20:53
תל אביב 19:10 תל אביב 20:12 לוס אנג'לס 19:19 יוהנסבורג 18:05 מרבייה 21:01
באר שבע 19:10 באר שבע 20:09 פריס 20:56 בואנוס איירס 18:30 טורונטו 20:08
חיפה 19:04 חיפה 20:13 לונדון 20:16 מוסקבה 21:07    
אילת 18:55 אילת 20:05 אמסטרדם 20:58 רומא 19:52    

שבת פרשת בחוקותי, כ"ז אייר (16.5.15) [בחו"ל: פרשת בהר בחוקותי] – חזק–שבת שלום ירושלים

נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך יש להקפיד שישמע כל הקהל. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים בירמיהו טז "ה' עוזי ומעוזי" עד "תהילתי אתה". מברכים חודש סיון שיחול ביום שלישי.

(מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).

במנחהקוראים בפרשת במדבר ומעלים לתורה שלושה קרואים. אבות פרק ה'.

תפילות חגיגיות שבת שלום ירושלים

בבית הכנסת הגדול בירושלים ובקהילות היהודיות בישראל ובתפוצות

התפילה לירושלים

אָבִינוּשֶׁבַּשָׁמַיִם הַבּוֹחֵר בְּצִיוֹן וִירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר אִוִּיתָ לְמוֹשָׁב לְךָ אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, בָּרֵךְ כָּל בּוֹנֶיהָ, בָּנֶיהָ וְדוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמָהּ, וּשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. וּפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְקַיֶּם בָּהּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ בִּמְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. בָּרוּךְ מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

יום א', כ"ח אייר (17.5.15), יום שחרור ירושלים

על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה. אין אומרים בו תחנון. במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".

בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות. לסדר התפילות לשבת שלום ירושלים וליום ירושלים: הקליקו כאן.

יום ב', כ"ט אייר (18.5.15). ערב ראש חודש סיון. במנחה אומרים יום כפור קטן.

בברכת

חודש טוב ומבורך

לוח הדינים והמנהגים באדיבות "היכל שלמה"

אליעזר שפר                 Eliezer Sheffer

"ואלה שמות"

שמות היישובים בארץ ישראל בפרשות השבוע של חודש אייר תשע"ה

מאת משה אייכל

אחרי קדושים: "והזה באצבעו על פני הכפורת קדמה"

קיבוץ קדמה: במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) הוקמו ע"י הסוכנות היהודית, אחת עשרה נקודות יישובים בנגב, על מנת לכלול את הנגב בתחומי מדינת ישראל העומדת לקום. בין אחת עשרה נקודות היישוב הוקם גם הקיבוץ "קדמה" . הקיבוץ ידע עליות וירידות, בשנת 1962 הוא ננטש, אך בשנת 1979 הוקם במקום "כפר הנוער קדמה" לתלמידים בגילאי 13-18 שנשרו ממסגרות הלימודים. בכפר הנוער קדמה צוות מסור ומיומן הנותנים לנוער את ההזדמנות להשתלב בקהילה.

אמור: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה"

עומר: יישוב בנגב כשני קילומטרים מזרחית לבאר שבע.

היישוב עומר הוקם בשנת 1949, גלגולים רבים ידע המקום בשנים הראשונות, אולם בשנת 1974 הוכר המקום כיישוב עם מועצה מקומית משלו.

כיום מהווה עומר ייושב פורח לתושביו הרבים הזוכים לאיכות חיים עם מקומות תרבות וכן פארק תעשיה גדול בתחומו.

בהר: שש שנים תזרע שדך

קיבוץ מזרע: בין עפולה לנצרת בעמק יזרעאל המרהיב שוכן הקיבוץ מזרע.

הקיבוץ הוקם בשנת 1923 ע"י חלוצים שעלו בעליה השלישית מרוסיה, פולין, גרמניה ובולגריה והפריחו את שממות הארץ. בקיבוץ מזרע שכן מטה הפלמ"ח עד ל"שבת השחורה" שבה נעצרו כל ראשי היישוב היהודי ע"י הבריטים. בקיבוץ מתגוררים מאות תושבים, הידועים במסירותם לארצנו וחברי קיבוץ נפלו במלחמות ישראל, הרבה מעבר לחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה.

כיום מתגוררים בקיבוץ כמה מאות תושבים אשר מתפרנסים מחקלאות שדה ורפת, כמו"כ יש בקיבוץ אירוח כפרי, פינת חי ומוזיאון על תולדות הקיבוץ.

בחוקותי:"ואולך אתכם קוממיות"

מושב קוממיות הינו מושב חרדי חסידי באזור הדרום (נפת אשקלון), המושב הוקם לאחר קום המדינה ע"י קבוצת לוחמים חרדים מהפלוגה הדתית "אלכסנדרוני" שלחמו במלחמת העצמאות באזור זה. בשנותיו הראשונות של המושב עבדו רוב בני המושב בחקלאות וברפתות.

כיום הצטמצם מאד תחום החקלאות במושב, אך עדיין מוכר המושב בזכות מאפיית "מצות השמורה" המספקת תעסוקה ופרנסה לרבים מהתושבים. בעת קום המושב פנו התושבים לבעל "החזון איש" על מנת שימליץ להם על רב, שהמליץ להם על הרב בנימין מנדלזון זצ"ל. כיום נכדו הרב משה מנדלזון יושב על כסאו כרב המושב.

igud

נקרא 1062 פעמים