אדר תשע"ה

חודש אדר תשע"ה

19 בפברואר - 20 במרץ 2015

המולד: ליל חמישי (19.2.15), 11 בלילה, 59 דקות ושני חלקים.

 זמן קידוש לבנה:מליל שני, ד' באדר (22.2.15), עד ליל חמישי, י"ד באדר (4.3.15).                           

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שישי, ח' באדר (27.2.15).

 

יום חמישי, א' דראש אדר, ל' שבט (19.2.15): תפילת ראש חודש.

יום שישי, ב' דראש חודש אדר, (20.2.15): תפילת ראש חודש.

                                                                                     

זמני הדלקת נרות ביום שישי א' באדר (20.2.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 16:54 ירושלים 18:06 ניו יורק 17:16 מלבורן 19:43 מדריד 18:25
תל אביב 17:10 תל אביב 18:08 לוס אנג'לס 17:12 יוהנסבורג 18:22 מרבייה 18:47
באר שבע 17:12 באר שבע 18:08 פריס 17:50 בואנוס איירס 19:12 טורונטו 17:26
חיפה 17:02 חיפה 18:07 לונדון 16:55 מוסקבה 17:16    
אילת 17:02 אילת 18:09 אמסטרדם 17:32 רומא 17:18    

שבת פרשת תרומה, ב' אדר (21.2.15)

שבת הפסקה (ראשונה). קוראים בפרשת השבוע ומעלים לתורה שבועה קרואים. מפטירים במלכים א' ה, כו: "וה' נתן לשלמה" עד פרק ו, יג: "עמי ישראל".

במנחהקוראים בפרשת תצוה, ומעלים לתורה שלושה קרואים.

יום חמישי, ז' באדר (26.2.15): יום הסתלקותו של משה רבנו ע"ה. אנשי "חברה קדישא" נוהגים להתענות כתענית ציבור ולעשות סעודה אחרי התענית. הם אומרים סליחות בשחרית, וקוראים בשחרית ובמנחה "ויחל". יום זה נקבע ליום זיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.

זמני הדלקת נרות ביום שישי ח' באדר (20.2.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 16:59 ירושלים 18:12 ניו יורק 17:24 מלבורן 19:34 מדריד 18:33
תל אביב 17:15 תל אביב 18:13 לוס אנג'לס 17:18 יוהנסבורג 18:16 מרבייה 18:54
באר שבע 17:17 באר שבע 18:14 פריס 18:01 בואנוס איירס 19:04 טורונטו 17:35
חיפה 17:07 חיפה 18:12 לונדון 17:07 מוסקבה 17:31    
אילת 17:07 אילת 18:14 אמסטרדם 17:45 רומא 17:27    

שבת פרשת תצוה, ט' אדר (28.2.15) – פרשת זכור

מוציאים שני ספרי תורה. באד קוראים בפרשת השבוע ומעלים לתורה שבעה קרואים. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בסוף פרשת כי-תצא: "זכור". קריאה זו היא חובה מן התורה, וי"א שגם לנשים. הקורא יכוין להוציא את הקהל, והשומעים יכוונו לצאת. נשים שלא יכלו להגיע לקריאת זכור בבוקר, יגיעו למנחה, יוציאו ספר תורה, ויקראו להן פרשת זכור ללא ברכה. מי שהיה אנוס, ולא שמע קריאה של פרשת "זכור" בשבת, יכוין לצאת ידי חובתו בקריאה של פורים. [יש נוהגים לקרוא הפסוק האחרון פעמיים: פעם זֵכר בציר"י ופעם זֶכר בסגו"ל (מ"ב תרפ"ה, י"ח), ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור]. יש להקפיד שהקורא פרשת זכור יהיה מבוגר שזקנו החל לצמוח - בערך בגיל 17.

מפטירים בשמואל א טו, ב: "כה אמר ה' פקדתי" עד טו, לד "גבעת שאול". אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים. נוהגים לעמוד בשעת קריאת שירת הים ובפסוקי דזמרה, ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן. מפטירים בשופטים ד', ד' "ודבורה אשה נביאה" עד סוף פרק ה' "ותשקוט הארץ ארבעים שנה".

במנחהקוראים בפרשת כי תשא ומעלים לתורה שלושה קרואים.

יום ד', י"ג באדר (4.3.15), תענית אסתר. (תחילת הצום בירושלים, בעלות השחר - 4.35)

תענית ציבור: עננו בשמונה עשרה, סליחות, "אבינו מלכנו". "ויחל" בשחרית ובמנחה.

מנחה. אין אומרים "אבינו מלכנו". נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית, ונותנים 3 מטבעות כסף החוקיות באותה מדינה ונקראות "מחצית". (ומאחר שאין כל אחד יכול לתת 3 מטבעות כסף, הנהיגו בבתי הכנסת לשים 3 מטבעות של כסף בקערת צדקה, ומקנים אותם לכל איש תמורת נדבתו). סוף הצום [בירושלים]: 18.04 מי שהתענית קשה עליו, יכול לטעום לפני קריאת המגילה מזונות בשיעור של ביצה בלבד, ולשתות לפי צרכו.

הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים, ונוהגים פורים ביום י"ד; אלא שאין אומרים ב ט"ו תחנון. כל השכונות המחוברות לירושלים החדשה, והן סמוכות ונראות לה, נוהגות כירושלים, ביום ט"ו. המרוחקות ביותר נוהגות כפרזים, ביום י"ד. העיירות הישנות בא"י כגון: יפו, צפת, עכו, טבריה, לוד - שהן ספק מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, קוראים את המגילה בברכה ביום י"ד, שהוא זמן קריאה לכל, ובט"ו בלי ברכה. משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודה נוהגים בשני הימים. [זמן הקריאה לבן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים, ובדעתו לחזור לירושלים בט"ו, או לנמצא בי"ד אדר בספינה או במדבר - בכל אלה ישאל שאלת חכם.].

פורים דפרזים, יום חמישי, י"ד באדר (5.3.15):ערבית, בשמונה ע שרה אומר "על הנסים" (שכח ונזכר אחר ש אמר "ברוך אתה ה'"

אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל. קריאת המגילה. הקורא פושט את המגילה כאיגרת (השומעים אינם צריכים) ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא יכווין להוציא א ת השומעים בבר כות ובקרי אה, והשומעים יכוונו לצאת. מי שלא שמע כמה מילים מהקורא יכול להשלימן לעצמו מספר מודפס. פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג", וכן בפרק ט פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש

לא עמד לפניהם". "עשרת בני המן" קורא בנשימ ה אחת. לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". הקורא ביחיד אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". “ואתה קדוש”. קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו . אָבל תוך שבעה, אם אין באפשר ותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגיל ה ערבית ושחרית.

נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת.

מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה: אם קורא לנשים - תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך

"לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ" ב).

אם קורא לגברים – מברך הקורא א ו אחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה".

בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו".

אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, יעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות. אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה.

בברכת המזון אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" - לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' בימי מרדכי ואסתר". ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.

שחרית: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים לשלושה בפרשת בשלח: ויבא עמלק, חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון, (אין חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה). קוראים ת מגילה. יש לזכור כי עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוין גם על משלוח מנות וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון, קדיש תתקבל. שיר של יום: (תהלים כב):

למנצח על אילת השחר. אין כאלוקינו.

משלוח מנות: חובה לשלוח לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח.

מתנות לאביונים: חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים. אָבל חייב במשלוח מנות, אבל לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים.

סעודה: עורכים סעודה אחרי מנחה גדולה, ויש הממשיכים עד הלילה כדי לסעוד קצת בשושן פורים. כיון שהתחיל ביום, אומר "על הנסים" בברכת המזון. המוקפין (אנשי ירושלים) אין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ולמנצח... יענך.

פורים שושן ופורים דמוקפין [חומה בזמן יהושע], יום שישי, ט"ו בחודש (6.3.15): פורים שחוגגים בירושלים. ונוהגים בו כל דיני פורים. (ראה לעיל י"ד באדר). סעודת פורים מוקדמת בגלל ערב שבת. הפרזים לא אומרים "על הנסים" בט"ו, ולא אומרים תחנון, ולמנצח... יענך.

זמני הדלקת נרות ביום שישי ט"ו באדר (6.3.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 17:04 ירושלים 18:17 ניו יורק 17:32 מלבורן 19:24 מדריד 18:41
תל אביב 17:21 תל אביב 18:19 לוס אנג'לס 17:24 יוהנסבורג 18:09 מרבייה 19:00
באר שבע 17:21 באר שבע 18:19 פריס 18:12 בואנוס איירס 18:55 טורונטו 17:44
חיפה 17:22 חיפה 18:18 לונדון 17:20 מוסקבה 17:46    
אילת 17:13 אילת 18:18 אמסטרדם 17:57 רומא 17:35    


שבת פרשת כי תשא, ט"ז אדר (7.3.15)

שבת הפסקה (שנייה). קוראים בפרשת השבוע ומעלים לתורה שבעה קרואים. ומפטירים במלכים א' י"ח, א-לט: "ויהי ימים רבים".

במנחהקוראים בפרשת ויקהל ומעלים לתורה שלושה קרואים.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ב באדר (13.3.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 17:14 ירושלים 18:22 ניו יורק 17:40 מלבורן 19:14 מדריד 18:48
תל אביב 17:26 תל אביב 18:24 לוס אנג'לס 17:30 יוהנסבורג 18:02 מרבייה 19:07
באר שבע 17:27 באר שבע 18:23 פריס 18:23 בואנוס איירס 18:45 טורונטו 17:53
חיפה 17:18 חיפה 18:23 לונדון 17:32 מוסקבה 18:00    
אילת 17:16 אילת 18:22 אמסטרדם 18:10 רומא 17:43    

שבת פרשות ויקהל-פקודי, כ"ג אדר (14.3.15) – שבת פרה

חזק. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע, חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת חוקת מתחילתה ועד "תטמא עד הערב". הפטרה ביחזקאל לו, טז-לח. מברכים חודש ניסן שחול בשבת (21.3.15).

מולד חודש ניסן: יום שישי (20.3.15) בשעה 12, 43 דקות ו-3 חלקים.

במנחהקוראים בפרשת ויקרא ומעלים לתורה שלושה קרואים.

יום ה', כ"ח באדר (19.3.15). המתענים בערב ראש חודש אומרים יום כפור קטן, אומרים תחנון ואבינו מלכנו. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים. מי שיש לו יום זיכרון בחודש ניסן - עולה לקבר בערב ראש חודש, כי נמנעים מלעלות לבית הקברות בניסן.

יום שישי כ"ט באדר (20.3.15): ערב ראש חודש ניסן.

בברכת חודש טוב

אליעזר שפר                 Eliezer Sheffer

"ואלה שמות"

שמות היישובים בארץ ישראל בפרשות השבוע של חודש שבט תשע"ה

מאת משה אייכל

תרומה: תכלת וארגמן ותולעת שני

"מושב ארגמן": שוכן באזור בקעת הירדן. המושב נוסד כגרעין נח"ל בשלהי שנות השישים, והפך למושב אזרחי בתחילת שנות השבעים. במושב מתגוררים בהרמוניה עשרות משפחות של דתיים וחילונים על פני שטח של כ4500 דונם. תושבי המושב מתפרנסים ברובם מחקלאות. במושב מגדלים ירקות, תבלינים, תמרים, ענבים ועוד. כמו"כ קיימת במושב מחלבת בוטיק המייצרת מבחר גבינות עזים באיכות גבוהה. במושב ניתן גם לשכור צימרים ללינה כפרית.

את השם ארגמן קרא האלוף גנדי ע"ש שני מפקדי צה"ל, אריק רגב וגד מנלה שנהרגו ע"י מחבלים באזור הבקעה, הי"ד.

תצוה: והטור הרביעי תרשיש ושוהם וישפה

שוהם: בין ירושלים לתל אביב, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, נמצא היישוב שוהם. היישוב שוהם, שהינו יישוב עירוני, הוקם בשנת 1993 על חורבות יישוב קדום מתקופת החשמונאים. שם היישוב הוא על שם האבן "שוהם" שהיתה על החושן של הכהן הגדול.

בשוהם מתגוררים כעשרים אלף תושבים אשר נהנים מאיכות חיים ומחינוך מעולה לילדיהם אשר על פי המחקרים מקבלים את החינוך הטוב בישראל מבחינת אחוזי התלמידים שניגשו לבחינות הבגרות. הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר, הוא הרב הראשי של שוהם.

כי תשא: "ושמן זית הין"

הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ועל שמו נקראת הארץ, "ארץ זית שמן". אין ספור פעמים אנו מוצאים את הזית במקורות, החל מתיבת נח ועד למרד בר כוכבא (ירושלמי פאה).                                                                                                                                     מס' מקומות בארץ ישראל קרויים על שם הזית, ביניהם: הר הזיתים, עין זיתים, בן שמן, מושב זיתן, אך אנו נתמקד השבוע במושב הגדול בואכה ירושלים, בית זית.

מושב בית זית הוא בין המושבים הגדולים בישראל. המושב נוסד בשנת 1949 על מנת לאבטח את ציר העלייה לירושלים שבמשך מס' שנים היווה ציר דמים. המושב איכלס עולים מכל עדות ישראל.

כיום מתגוררים בנוף המרהיב של בית זית כ-1600 תושבים. בסמוך לבית זית יש אגם בית זית היפה.

ויקהל פקודי: ואתה הקרב אליך את אהרן... אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן

בית הכנסת המרכזי באיתמר

איתמר: על רכס הרים בהרי השומרון קיימת ההתנחלות איתמר הקרויה על שם איתמר בן אהרן הכהן שעל פי המסורת קבור בכפר עוורתא הסמוך לאיתמר. איתמר הוקמה בשנת 1984, אופי היישוב הינו חקלאי דתי. כיום מתגוררים במקום כ-200 משפחות במסירות רבה על פני שטח של כששת אלפים דונם, ומקיימים את הפסוק "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון". ההתמחות של חקלאי היישוב היא חקלאות אורגנית. כמו"כ קיים ביישוב בית חרושת לתמרוקים, וכן אטרקציות רבות למבקרים ביישוב.

המידע על המקורות הקדומים של שמות היישובים בימינו, על יסוד ספרו של עמוס ספראי –"מפת הארץ" של שולחן השבת בהוצאת"אלינר"

igud

נקרא 1405 פעמים
עוד בקטיגוריה « שבט תשע"ה ניסן תשע"ה »