חמישי, 06 אוקטובר 2016 06:40

ארבעים ושלוש שנה למלחמת יום הכיפורים 1973 – 2016

כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר

כְּחָצִיר יָבֵשׁ

וּכְצִיץ נוֹבֵל

כְּצֵל עוֹבֵר

וּכְעָנָן כָּלָה

וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת

וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ

וְכַחֲלוֹם יָעוּף

מתוך תפילת הימים הנוראים

תפילה לעילוי נשמתם של גיבורי מלחמת יום הכיפורים

לפני תפילת "יזכור" ביום הכפורים

ה' אֱלֹ-הֵי צְבָאוֹת מַעֲרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. זְכֹר נָא לְטוֹבָה אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַזַּכּוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה, חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הָעָם וְהָאָרֶץ;

בְּהִחָלְצָם חֻשִׁים בְּעִיצוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, לְהָגֵן עַל חַיֵּינוּ וּמְדִינָתֵנוּ, בִּפְנֵי קַלְגְּסֵי הָאוֹיֵב שֶׁהִסְתַּעֲרוּ עַל עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם בַּחֲמַת רֶצַח וְזָעַם, בְּאָמְרָם: "לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי    וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".

וּבָנֵינוּ הַיְּקָרִים הִשְׁלִיכוּ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד וְעָמְדוּ כְּחוֹמָה בְּצוּרָה וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ עִלָּאִית נֶגֶד כָּל צַר וְאוֹיֵב, וְעָלוּ בְּלַהַב אֵשׁ עַל מִזְבַּח הַמּוֹלֶדֶת. אֱ-לֹהִים חַיִּים, אֲדוֹן הַנְּשָׁמוֹת, הַמְּפֹאָר בְּרֹב עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, הַעֲלֵה אוֹרָם וְזִיוָם שֶׁל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה, עִם קְדּוֹשֵׁי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל. פְּתַח לִפְנֵיהֶם שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לֵהָנוֹתָם מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ וּמִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, כַּכָּתוּב: "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ". וְיִזְכּוּ לֵישֵׁב עִם מַלְאָכֵי שָׁלוֹם, עַד עֲמִידָתָם לְקֵּץ הַיָּמִים. וִיקֻיַּם בָּהֶם: "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם".

זֵכֶר עֲקֵידָתָם וּמַעֲשֵׂה גְּבוּרָתָםלֹא יָסוּפוּ מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים, וּזְכוּתָם תָּגֵן עָלֵינוּ שֶׁנִכָּתֵב וּנֵחָתֵּם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּזֶה יוֹם הַדִּין, וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצֵנוּ אֲשֶׁר ה' אֱלֹ-הֵינוּ נֹתֵן לָנוּ נַחֲלָה.

וִיקֻּיַם בָּנוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא: "וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר", "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן". אָמֵן. 

* * * *

בעודני עומד בתפילת נעילה בבית הכנסת בברוקלין, ניו יורק החלו ההתלחשויות אודות המלחמה שפרצה בישראל והחלו להגיע השמועות הראשונות על המחזות והחזיונות הקשים של חיילים ישראלים כאשר ידיהם מורמות מעל ראשיהם מובלים לשבי המצרי.

במוצאי יום הכיפורים מיהרתי לנמל התעופה קנדי וליד הדלפק של חברת אל על כבר עמדו עשרות רבות של ישראלים שהפצירו באנשי אל על לעלות לטיסה הראשונה לישראל. ואמנם, למחרת היום חזרנו למדינת ישראל שהיתה שרויה בעיצומה של המלחמה.

כמו רבים אחרים, מיהרתי להתייצב במפקדת החטיבה שכבר נלחמה בסיני ולא היה מי שיגייס אותי. ועל כן נסעתי לבסיס הרבנות הצבאית הראשית ביפו שהסכימו לגייס אותי ולאחר שהעמידו לרשותי רכב מגוייס טרנזיט של סיפולוקס, העמיסו עליו ציוד לפינוי ולזיהוי חללים ויצאתי למסע לתוך שדות הקרב כדי להגיע למתקן החללים במחנה בלוּזָה. בעצה אחת עם הרב גד נבון, הרב הראשי לצה"ל, ציידו אותי גם במסרטה ובמצלמה כדי לתעד את תהליכי הפינוי והזיהוי של החללים.

לאחר חצות הגעתי למתקן החללים, ולנגד עיניי התגלה המחזה הנורא והאיום של רבים מחללי המלחמה שצוותי החברא קדישא של צה"ל עסקו בזיהוי שלהם יומם ולילה והעבירו אותם לקבורה זמנית בבית העלמין הסמוך לקיבוץ בארי.

מכאן ואילך נלוויתי אל החוליות של חברא קדישא הצבאיות שעסקו במסירות נפש בפינוי החללים משדות הקרב, בזיהוי המקצועי שלהם ובהבאתם לקבורה. וכל זאת, בעיצומה של המלחמה, כאשר יומם ולילה מובאים ההרוגים למתקני החללים שהוקמו במספר אתרים בסיני וגם ברמת הגולן.

בכל הימים והלילות שעשיתי במחיצתם של חוליות החברא קדישא, התפעלתי ממסירות הנפש שלהם, מהמומחיות בפינוי חללים מתוך טנקים ונגמ"שים שרופים ובהקפדה רבה על זיהוי כפול ומכופל של כל אחד ממאות החללים.

בעבורי זו היתה חשיפה ראשונה למחזות הנוראים הללו של המוני חללים. וכל אימת שתקפה אותי חולשת הדעת, חזרתי להתפעל מגבורת הנפש של אנשי החברא קדישא וקיבלתי על עצמי לעודד אותם בדברים. בליל שבת שרנו יחדיו בבונקר בבלוזה את הזמר של רבי אהרן הגדול מקרלין "קה אכסוף נועם שבת".

את הסרטים והתמונות העברתי לאחר המלחמה לרבנות הצבאית הראשית, שהשתמשו בהם כדי להדריך את חיילי החברא קדישא. ואילו המראות הנוראים ליוו אותי שנים רבות.

אני מבקש לשתף אתכם בשלושה סיפורים מאותם הימים:

1. לזכרו של בארי חזק – משורר ולוחם

2. אלתר הורביץ – מזריחה עד שקיעה על הנגמ"ש השרוף

3. סימון מקום קבורתו של הקצין המצרי הבכיר

לזכרו של בארי חזק – משורר ולוחם

בארי חזק

כשנה לפני מלחמת יום הכיפורים, התבקשתי על ידי מנהלי מוסדות החינוך של חסידי קרלין סטולין לסייע להם בהפשרת התקציבים שאושרו להם ומתעכבים באגף התקציבים של משרד האוצר בגלל הביורוקרטיה.

מאחר ולא הכרתי את הפקידים הבכירים באגף התקציבים, הלכתי לאורך המסדרון של משרד האוצר כדי לראות אם ישנם שלטי דלתות עם שמות המוכרים לי. להפתעתי מצאתי את השם בארי חזק.

הקשתי על הדלת ונכנסתי לחדר. ואומנם, היה זה בארי חזק שהכרתיו מהשירות בצנחנים כקצין נועז שהתבלט בקומתו ובהדרו ובמיוחד בתכונות ובמידות הטובות שלו בעזרה לפקודיו ובנועם הליכותיו.

שמחנו שנינו על הפגישה המקרית ובו במקום טיפל בבקשתי והפשיר את התקציב במלחמת יום הכיפורים (1973). נלוויתי למשאית עמוסה בחללים שיצאה ממתקן החללים בסיני לשם קבורתם בבית הקברות הזמני ליד קיבוץ בארי בנגב.

היה זה בחול המועד סוכות, וצוותי הזיהוי של חברא קדישא הצבאית עסקו יומם ולילה בזיהוי החללים ובהבאתם לקבורה זמנית בהלוויה לקבוצות של עשרה חללים יחדיו. בעודני עומד במקום, שמעתי את ראש חוליית הזיהוי קורא בקול רם את המספר האישי מהדיסקית של החלל. היה זה מספר אישי מהמחזור של בני הקיבוצים שהתגייסו לגדוד 890 בשנת 1963. לאחר מכן הקריא את השם: בארי חזק.

נחרדתי והזדעזעתי לראות את האיש הנפלא הזה מזוהה כחלל והפצרתי בראש החוליה לאפשר לי לקיים בעבורו הלוויה אישית ולא קבוצתית.

לאחר שנענה לבקשתי, וקיימנו הלוויה אישית לבארי חזק ואמרתי עליו קדיש וא-ל מלא רחמים לנשמת בארי הי"ד בן אברהם, ביקש ממני יעקב צ., אברך חסידי, במקורו מהעיר טבריה לברר אצלי מדוע ביקשתי הלוויה אישית עבור הבחור מקיבוץ אפיקים. השבתי ליעקב: "בארי חזק היה צדיק".

באחד הימים הוזמנתי על ידי יהודה עצבה להשתתף בתוכנית של רדיו מורשת לקראת יום הכיפורים וסיפרתי את סיפורו של בארי חזק מבית העלמין הארעי ליד קיבוץ בארי.

עם שובי הביתה הגיע טלפון מטוביה בן חיים, המתגורר במושב בית גמליאל שסיפר לי בהתרגשות על המחזור שלו לימים נוראים, שהוסיף לו דפים נוספים הכוללים שירי לוחמים שנפלו במלחמות ישראל ושיר הפתיחה במחזור יום הכיפורים הוא שירו של בארי חזק הי"ד. השיר נפתח במלים: "ריבונו של עולם" ומסתיים במילה "קדיש". לקריאת השיר, הקלק: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=177&wrkid=2836

אלתר הורביץ: מזריחה עד שקיעה על הנגמ"ש השרוף

שמואל הורביץ

ר' שמואל הורביץ

 

את אלתרק'ה הורביץ, הברסלבי הירושלמי הכרתי בנעוריו כאשר היה בא עם אביו הר' שמואל הורביץ להתפלל בתפילת יום הכיפורים ליד הציון של הרשב"י במירון.

ברבות השנים, הופתעתי לראות אותו לובש מדי צה"ל ומתאמן בריקוד מירוני עם בקבוק על ראשו על הדשא במחנה מטכ"ל ליד הלשכה של הרב הצבאי הראשי באותם ימים – הרב שלמה גורן זצ"ל.

כאשר הגעתי במלחמת יום הכיפורים למחנה בלוזה פגשתי את אלתרק'ה שפיזם לעצמו לחנים של חסידי ברסלב בתפילת יום הכיפורים ולמחרת השבת נלוויתי אליו לחוליה שהוטל עליה לפנות את החללים מהנגמ"ש השרוף בסמוך למוצב בודפשט.

מכיוון שהיה חשש שישנם עדיין פגזים חיים בתוך הנגמ"ש שכוסה כל כולו בחול, משום שהיו בו פגזי תאורה שהאירו את השטח בעיצומה של המלחמה, הזעיקו למקום חבלן צבאי שפסק שלא ניתן לפנות את החללים מהנגמ"ש אלא אם כן יזמינו הליקופטר.

לאחר שקצין החבלה הלך לדרכו, הודיע אלתרק'ה הורביץ שיש לו רעיון איך לפנות את החלל מהנגמ"ש בלי הליקופטר ובהדרכתו הביא למקום בול עץ ארוך שעל קצהו הושיבו את אלתרק'ה והעלו אותו על ערימת החול שכיסתה את הנגמ"ש יום שלם. בשיאו של החום במדבר סיני ישב אלתרק'ה מעל גבי הנגמ"ש ופינה את החול בידיו עד שגילה את החלל הראשון וראה שאין פגזים חיים במקום.

מדי פעם העברנו לו באמצעות הקרש מימיה עם צינורית לשתיה כדי שידיו תהיינה פנויות. עם שקיעת השמש החל הפינוי של החללים והזיהוי שלהם.

אלתר הורביץ ז"ל נפטר צעיר לשנים ועל זה דווה לבנו.

התגלתה תמונתו של אלתרק'ה הורביץ

שנים רבות אני מנסה לאתר את תמונתו של אלתרק'ה הורביץ ז"ל, שהכתרי בילדותו בתפילות יום הכיפורים במירון ולאחר מכן כרקדן לצלילי הכליזמר בל"ג בעומר במירון ורק לאחרונה הגיע לידי הסרטון רקדן הנשמה מכנס הכליזמרים של מוסא ברלין באלקנה.

 

אלתר הורביץ

     


 אלתר הורביץ עם אליעזר

* * * *

 

לשם זיהוי וודאי של החללים השתמשו, בין השאר, בצילום שלהם עם מצלמה מסוג פולוריד שניתן היה לפתח במקום את התמונות ולפי הצורך לצרף אותה למסמכים ולתעודות שנמצאו בכיסי החלל.

בתחילת המסע עם חוליות חברא קדישא "ההומור השחור" שלהם נשמע לי חריג ומוזר, אך ברבות הימים למדתי לדעת שההומור הזה שומר על היציבות הרגשית שלהם.

תמונת שפר מלחמת יוכ כיתוב תמונת שפר מלחמת יוכ

בקשתי:
אם אתם מזהים את אנשי החברא קדישא – אנא הודיעו לי שמותיהם.
אם יש לכם תמונה של אלתרק'ה הורביץ ז"ל נא שלחו לי לדוא"ל: unisyn@actcom.net.il

 

 

 

 

נקרא 302 פעמים עודכן לאחרונה ב חמישי, 06 אוקטובר 2016 07:26